#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך לעמוד לברכת ישתבח?	"כדי שיסמוך עליו קדיש [דאסור להפסיק בין ישתבח לקדיש] (ב&quot;י), ולפי&quot;ז יחיד או אם ממתין לש&quot;ץ לומר ישתבח א&quot;צ לעמוד, אכן הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; נ&quot;א סעי&#x27; ז&#x27;) משמע דיש חשיבות בעצם לישתבח לעמוד בה (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) [דצריך לעמוד לכל דבר שבקדושה כדילפינן מעגלון מלך מואב (עטרת זקנים)], וביאר הא&quot;ר דמדינא צריך לעמוד משום הקדיש אבל נוהגין לעמוד לעולם (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [ועדיין צריך ביאור למה צריך לעמוד כשש&quot;ץ מאריך בניגונים בשבת (הר&quot;י באק)],"	סימן נג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לומר הט&quot;ו שבחים בנשימה אחת?	" השל&quot;ה סבר כן (מג&quot;א ריש סימן, ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;), המ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) פסק כהאחרונים (חיי&quot;א, גר&quot;א, יעב&quot;ץ) דא&quot;צ [רק לא יפסיק בדיבור (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;), ויכול לענות קדיש וקדושה באמצע אלא שאח&quot;כ יחזור ויאמר השבחים מתחילה (בן איש חי שנה א&#x27; פרשת ויגש אות ט&quot;ו, שאלת רב מהגר&quot;ח קנייבסקי זצ&quot;ל (עמ&#x27; קס&quot;ה), מ&quot;ב דרשו)]"	סימן נג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מתחיל הש&quot;ץ?	"בזמן הקדמון התחיל מישתבח ולפיכך קבעו הטור וש&quot;ע דיני ש&quot;ץ בסימן זה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;)"	סימן נג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לומר ישתבח בלא ברוך שאמר ואשרי?	לא, דהיא ברכה אחרונה על פסד&quot;ז, ועוד הוי ברכה הסמוכה לחברתה ואיך יאמרנה בלא חברתה [וכ&quot;ת דאשכחן בברכות (י&quot;א ע&quot;ב) דברכו אהבת עולם בלא יוצר המאורות י&quot;ל דהתם הוי יוצא מן הכלל ואינו יכול למילף מינה] (ב&quot;י)	סימן נג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אבל שבא לביהכ&quot;נ מאוחר?	"יאמר מתחילה ברוך שאמר ואשרי (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) {ולכאורה אם אין לו פנאי לומר ברוך שאמר, סגי לומר אשרי וישתבח. ולכאורה עדיין צ&quot;ע למה אין לו עצה לומר ג&#x27; פסוקים וקדיש כדאשכחן במ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א, וצ&quot;ל דאם כבר אמר פסד&quot;ז אלא שהפסיק אח&quot;כ אז יכול לומר ג&#x27; פסוקים אבל אם לא אמר פסד&quot;ז כלל אינו יכול לפטור עצמו באיזה פסוקים ולומר קדיש, וצ&quot;ע}"	סימן נג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לברך ברוך שאמר עד אחר שנגמר פסד&quot;ז?	שוב לא יכול לברך ברוך שאמר כיון שכבר יצא פסד&quot;ז, ואפ&quot;ה יכול לברך ישתבח [והא דאיתא בב&quot;י דאינו יכול לברך ברכה הסמוכה לחברתה בלא חברתה היינו רק לכתחילה (הר&quot;י באק)]	סימן נג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אמר אשרי קודם שחרית?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דיכוין שלא לצאת פסד&quot;ז בה אלא לשם תחנונים {הוא איירי כשאומר תהלים קודם שחרית, ולכאורה ה&quot;ה בסליחות}, וע&quot;ע בשבט הלוי (ח&quot;י סי&#x27; י&quot;ז אות ז&#x27;) דס&quot;ל דיכול לומר ברוך שאמר אם נזכר קודם ויברך דוד [דאינו מעיקר פסד&quot;ז] ויחזור לומר הללו קל בקדשו."	סימן נג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם הולך לבית הכסא קודם ישתבח?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה וקצת) בשם הגינת ורדים (כלל א&#x27; סי&#x27; נ&quot;א) דלכתחילה יש לחוש דאשר יצר הוי הפסק ונכון לומר אשרי עוד פעם [אמנם, מבואר בפנים דסגי לומר פסוקי דזימרא, ור&quot;ל איזה פסוקים. וביאר שם דבעצם אסור להפסיק לומר אשר יצר באמצע פסד&quot;ז (כהחיי&quot;א ודלא כהמ&quot;ב) אבל אם נאנס והפסיק כבר לעשות צרכיו אז מצי למימר נמי אשר יצר דחביבה מצוה בשעתו [וכדאשכחן בברכות כ&quot;ד ע&quot;ב דאם הפיח באמצע ש&quot;ע יכול לומר רבון העולמים וכו&#x27;], ועדיף טפי להפסיק בין הללוקה להללוקה, {ונראה דטוב יותר להפסיק אחר ישתבח אם אפשר. ועוד לכאורה מותר להפסיק לענות אמן בין פסד&quot;ז וישתבח כדאשכחן דמותר לענות אמן בין ברוך שאמר והודו}]"	סימן נג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לברך על הטלית באמצע פסד&quot;ז?	"אין לברך מיד סמוך לישתבח [אע&quot;פ שהוא בין הפרקים דהוי הפסק בין פסד&quot;ז לישתבח], אלא יברך בין הפרקים [והביה&quot;ל (ד&quot;ה אין) הביא מרע&quot;א דמסתפק בזה, והחיי&quot;א סבר דיברך אחר ישתבח {וכן מבואר מגינת ורדים (כלל א&#x27; סי&#x27; נ&quot;א), וא&quot;כ לכאורה יש מקום להחמיר להמתין עד אחר ישתבח, וכן משמע קצת ממ&quot;ב דמקיל דוקא משום בושה}], ודוקא אם לא היה לו הטלית קודם לכן (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) [דאי לאו הכי קנסוהו (אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ז&#x27;)]. והש&quot;ץ לא יברך אחר ישתבח כדי שלא להטריח הציבור להמתין לו, ועוד כדי שלא יפסיק בין ישתבח להקדיש אלא יברך קודם לכן [ואפי&#x27; סמוך לישתבח] {וא&quot;צ לומר אשרי וכדומה אח&quot;כ כמו מי שהפסיק באשר יצר דמבואר מהגינת ורדים דדוקא משום דאפסיק לעשות צרכיו משא&quot;כ הכא אינו נחשב כהפסק כ&quot;כ}, ואם לא הביאו לו טליתו עד אחר שנגמר ישתבח יכול להניחו שם (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)."	סימן נג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשו אם אין להם מנין בסוף פסד&quot;ז?	"ישהה עד כדי לגמור את כולה [דהוא כשיעור חצי שעה (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) {ויש לעיין בזמנינו}], ובדעיבד אפי&#x27; אם שהה יותר אפי&#x27; מחמת אונס אינו חוזר ומברך (מג&quot;א שם, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27; [ע&quot;ש דמקיל דדוקא משום דפסד&quot;ז הוי מדרבנן]). וכשבא המנין, הש&quot;ץ יאמר ישתבח [והיחידים יכולים לגמור ישתבח מיד (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)] כדי שלא להפסיק בין ישתבח להקדיש, ובדיעבד אם כבר גמר ישתבח יאמר עכ&quot;פ ג&#x27; פסוקים מפסד&quot;ז (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) [וע&quot;ע במ&quot;ב לקמן סי&#x27; נ&quot;ה ס&quot;ק ב&#x27; בשם הפמ&quot;ג דס&quot;ל דבפסד&quot;ז המג&quot;א מודה דאינו צריך לומר פסוקים לפני הקדיש]"	סימן נג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללמוד כשש&quot;ץ מאריך בניגונים?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דמותר לעיין בספר וללמוד כשמאריך הש&quot;ץ בישתבח עד שיגיע לקדיש"	סימן נג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו התנאים להיות ש&quot;ץ קבוע?	"ריקן מעבירות ושלא יצא עליו שם רע אפי&#x27; בילדותו, עניו, מרוצה לעם [לא יעשה שום ריב עם בני הקהל ואפי&#x27; לסייע קרובו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)], קולו ערב, ורגיל לקרות בתורה [כדי שהפסוקים יהיו רגילים בפיו, וגם כדי שלא יהיה בכלל מסיר אזנו משמוע תורה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)], ושיוכל לדבר בעיסקי הקהל {ומשמע ממהרש&quot;ל (סי&#x27; מ&quot;ט) דר&quot;ל שהוא פקח ולא טפש, ועוד נראה לפרש כדי שיוכל לכוין להתפלל בעבור צרכי הקהל}, צדיק בן צדיק [ולכל הפחות לא יהיה צדיק בן רשע] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) {ומכאן מבואר דאם יש לפניו צדיק מיוחס וצדיק שאינו מיוחס עדיף לבחור צדיק המיוחס כהמהרש&quot;ל ודלא כהט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;), אכן ביש&quot;ש (חולין פ&quot;ז סי&#x27; י&quot;ז) מבואר דהא דאמרינן ביבמות (ס&quot;ד) דיש מעלה בצדיק בן צדיק היינו דוקא אתפילת עצמו אבל ש&quot;ץ בעבור הציבור יש מעלה במה שמניח מעשה אבותיו והולך בדרכי השם יתברך [ויש עוד מהלך מהרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א דתפילתו של יצחק בדוקא צריכה להיות מצדיק בן צדיק דעל ידו נפטר אברהם אבינו ה&#x27; שנים לפני זמנו, [וגמט&#x27; ויעתר לו ה&#x27; שוה חמש שנים (הגר&quot;א קוטלר בשם הגרי&quot;ח זננפלד)]]}"	סימן נג סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם לא ימצא ש&quot;ץ שיש בו כל הני מעלות?	"יבחרו הטוב שבציבור בחכמה ובמעשים טובים. [וכתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ב) דעכשיו שכל העם מתפללים בפנ&quot;ע אין לדקדק כ&quot;כ בהש&quot;ץ ומ&quot;מ חובה שיהיה ירא אלוקים ואם לאו תפילתו תועבה]"	סימן נג סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי קדים, עם הארץ שקולו נעים או בן י&quot;ג שנים שאין קולו נעים אבל מבין מה שהוא אומר?	הבן י&quot;ג שנים קדים (רמ&quot;א)	סימן נג סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הבגדים של הש&quot;ץ?	"יהיו ארוכים שלא יראו רגליו (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן נג סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יבא לביהכ&quot;נ?	"יכנס לביהכ&quot;נ ראשון ויצא אחרון (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן נג סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו מומים?	"אינו פסול, והמג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) בתחילה כתב שהוא כשר לכתחילה כיון שלבו נשבר אבל בסוף הביא מזוהר דאינו לכתחילה [דהא דהקב&quot;ה משתמש בכלים שבורים, ר&quot;ל דכא ושפל רוח] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן נג סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחרש?	רע&quot;א הביא תשב&quot;ץ דס&quot;ל דכשר לכתחילה, והשיג עליו רע&quot;א דאינו כשר לכתחילה, ומודה רע&quot;א כשאין ש&quot;ץ אחר שכשר (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ח), וזהו דוקא כשאינו שומע כלל דאז יש קצת בלבול בתפילה אבל זקן שכבד אזניו קצת משמוע לית לן בה (שע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ח).	סימן נג סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש קטטה עם אחד מבני הקהל?	יעמיד הדבר בפני הרב לפשר הדבר, ואם יש מניעה מצד שכנגדו אז הש&quot;ץ נקי ומה יש לו לעשות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)	סימן נג סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ילפינן מנבות?	"איתא בפסיקתא רבתי (פסקא כה) כבד את ה&#x27; מהונך קרי ביה מחונך [וי&quot;ג בקולך, וי&quot;ג מגרונך (הערות ש&quot;ע מכון ירושלים אות י&quot;ג)], ונבות היה קולו נאה ופעם אחת לא עלה, והעידו עליו העדים בני בליעל, ואם עלה לירושלים לכבד את ה&#x27; במה שחננו כבר הבטיחה התורה ולא יחמוד איש את ארצך ולא היה חומד אחאב את כרמו (ב&quot;י) {וש&quot;מ דצריך לכבד את ה&#x27; בכל מה שחננו (בין בקול בין בממון בין בשאר כחות)}"	סימן נג סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שעשה עבירה, מה הדין 1) בממנה אותו לכתחילה 2) להעבירו בדיעבד?	"1) אם לא שב אין למנותו, ואם שב אם עבר בשוגג כשר לכתחילה, ואם עבר במזיד הרמ&quot;א מחמיר אבל הרבה מקילים בשאר ימות השנה [חוץ מימים נוראים ותענית] (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב, ביה&quot;ל ד&quot;ה דמ&quot;מ) [אמנם מהעטרת זקנים משמע דאם הרג במזיד חמיר טפי ואפי&#x27; אם שב אינו כשר להיות ש&quot;ץ, ומדרכ&quot;מ משמע דוקא אם הרג הרבה פעמים (עי&#x27; מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;)], אמנם מביה&quot;ל (ד&quot;ה דמ&quot;מ) משמע דאם עבר עבירה במזיד כמה פעמים ראוי להחמיר אפי&#x27; אם עשה תשובה 2) אין להעבירו אלא אם יצא עליו קלא דלא פסק וגם לא שב בתשובה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן נג סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם העבירוהו, ואחר כמה ימים ושנים רוצים למנותו, מה הדינו?	"דינו כהתחלת קבלתו דאפי&#x27; מיעוט יכולים למחות (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן נג סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בש&quot;ץ אקראי?	{נראה דדינו כמו ש&quot;ץ להעבירו, דאם לא עשה תשובה פסול ואם עשה תשובה כשר (ע&quot;פ מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), ויש לעיין אם עבר עבירה בשוגג ולא עשה תשובה אם כשר להיות ש&quot;ץ אקראי}	סימן נג סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי קדים: בחור שנתמלא זקנו, ונשוי 1) שלא נתמלא 2) שנתמלא זקנו?	"1) בחור שנתמלא זקנו [דיש סוברים (ר&quot;ן) דאפי&#x27; באקראי פסול אם לא נתמלא זקנו] 2) נשוי שנתמלא זקנו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט), ודוקא בקביעות אבל באקראי ליכא עדיפות לנשוי (שבט הלוי ח&quot;ה סי&#x27; י&quot;ט) "	סימן נג סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בש&quot;ץ שהוציא מתחת ידו טריפות?	"מסלקין אותו [ומסתפק הפמ&quot;ג אפי&#x27; בפעם אחת], ואם שב בתשובה אין מסלקין אותו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)"	סימן נג סעיף ד-ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין ממנין ש&quot;ץ אלא מי שנתמלא זקנו?	"הרמב&quot;ם כתב משום כבוד הציבור, והרא&quot;ש משמע דהוא כבוד המצוה, וכתב הב&quot;י דנפק&quot;מ אם הציבור יכולים למחול, אמנם כתב הב&quot;ח דאפי&#x27; להרמב&quot;ם אינם יכולים למחול דהרי אינו כבוד הציבור לעשות שליח כזה למקום (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) [והוסיף העטרת זקנים דה&quot;ה בכל מקום שתקנו חז&quot;ל מפני כבוד הציבור אין ביד הציבור למחול כגון לגלול ס&quot;ת בציבור, וכן אשה לא תקרא בציבור, וכן קטן לא ישא את כפיו] (עי&#x27; ביה&quot;ל לקמן סי&#x27; קמ&quot;ג ד&quot;ה אין לגבי מחילה לקרות מחומש)"	סימן נג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו התירוץ להסתירה, דאיתא בחולין (כ&quot;ד ע&quot;ב) דהש&quot;ץ צריך להיות נתמלא זקנו, ובמגילה (כ&quot;ד) תנן דרק קטן אינו יורד לפני התיבה?	"1) רוב ראשונים (תוס&#x27;, רא&quot;ש, רשב&quot;א, ר&quot;ן) סברי דבקביעות צריך להיות נתמלא זקנו ובאקראי כשר אפי&#x27; בן י&quot;ג&lt;br&gt;2) הרשב&quot;א הביא מרב נטרונאי דמצוה מן המובחר שיהיה נתמלא זקנו, אבל בשעת הדחק [כגון שיבטל קדושה וקדיש] אפי&#x27; בן י&quot;ג כשר (ב&quot;י, ר&quot;ן)&lt;br&gt;3) תוס&#x27; בחולין (לפי גרסת הב&quot;י, ולא שבפנינו) סברי דלתעניות ולמעמדות דוקא צריך להיות נתמלא זקנו ובשאר ימות השנה בן י&quot;ג כשר&lt;br&gt;4) הרמב&quot;ם סבר דלירד לפני התיבה צריך להיות נתמלא זקנו, ולפרוס על השמע בן י&quot;ג כשר (ביה&quot;ל ד&quot;ה אין, ביה&quot;ל ד&quot;ה יוכל)"	סימן נג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך קיי&quot;ל?	"בתעניות ובימים נוראים אין מורידין בן י&quot;ג אפי&#x27; באקראי (ע&quot;פ תוס&#x27; חולין כ&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד), וגם בקביעות אין ממנין בן י&quot;ג [ואפי&#x27; אבל] אבל לענין מעריב יש להקל אפי&#x27; בקביעות (ביה&quot;ל ד&quot;ה יוכל) [וע&quot;ע בפסקי תשובות (הע&#x27; 89) דהביא מקילין באבל אפי&#x27; לשחרית ומנחה, ובפרט אם מתפללים פעם בציבור זה פעם בציבור זה], ואם יש שם אחר שנתמלא זקנו מבואר במקצת ראשונים (ר&quot;ן ורשב&quot;א) שהבן י&quot;ג לא ירד [ואינו מבורר בהש&quot;ע אם חולק עליהם (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל)] {ולמעשה עדיף דרק מי שנתמלא זקנו ירד לפני התיבה אפי&#x27; באקראי}"	סימן נג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לסמוך על חזקה דרבא?	"כן (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, עטרת זקנים), כיון דתפילה הוי מדרבנן, אכן לפי הרמב&quot;ם דתפילה הוי מדאורייתא לא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה) {אמנם, בזמן הזה דהש&quot;ץ אינו מוציא אחרים אפי&#x27; להרמב&quot;ם יכול לסמוך על חזקה דרבא (הגהות הגר&quot;ב פרענקיל)}"	סימן נג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתמנה רק 1) לעתים ידועים 2) שיהיה הש&quot;ץ אם הש&quot;ץ הקבוע אינו שם?	"1) אסור בבן י&quot;ג דהוי קביעות לאותו זמנים 2) לפי הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) מותר, ולפי הב&quot;ח וא&quot;ר אסור (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)"	סימן נג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בישיבה קטנה שכולם לא נתמלאו זקנם?	"מותר אפי&#x27; בקביעות דלא שייך הטעם דכבוד הציבור (הליכות שלמה תפילה פ&quot;ב ארחות הלכה הע&#x27; 76, מ&quot;ב דרשו)"	סימן נג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם ליכא מי שנתמלא זקנו?	"בודאי עדיף שירד בן י&quot;ג ולא יבטל קדושה וקדיש [ואם יודע שבכל השנה לא יזדמן ש&quot;ץ קבוע שנתמלא זקנו מותר למנות בן י&quot;ג אפי&#x27; בקביעות (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל)]"	סימן נג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי נחשב נתמלא זקנו?	"אם יש לו זקן גדול הוי נתמלא זקנו אפי&#x27; אם הוא בן י&quot;ג (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;א), ואם יש לו זקן קטן הוי נתמלא זקנו כשהוא בן י&quot;ח, ואם אין לו זקן הוי נתמלא זקנו בבן כ&#x27; (ב&quot;י)"	סימן נג סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסריס?	"כשהוא בן כ&#x27; מותר למנותו אם יש לו סימני סריס [כדי שידע שהוא גדול (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)], והמהרש&quot;ל (סי&#x27; מ&quot;ח) סבר דאין למנותו דהוי גנאי להציבור דלעולם לא יגיע לשלמות שאמרו על הש&quot;ץ."	סימן נג סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הלימודי זכות על המקומות שנהגו שקטן יורד לפני התיבה למעריב?	1) לא הקפידו אלא בתפילת שחרית שיש ברכת יוצר וקדושה וחזרת הש&quot;ץ להוציא הציבור ידי חובתן [אבל לא בליל שבת דהוא מוציא במעין שבע מי ששכח להזכיר של שבת (דגול מרבבה)]&lt;br&gt;2) הוי רק משום כבוד הציבור וציבור מוחלים&lt;br&gt;3) תפילת ערבית רשות (ב&quot;י)	סימן נג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בליל י&quot;ג שנים?	"לא ירד לפני התיבה אלא אם הוא אחר צאת הכוכבים (ט&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג) [ואפי&#x27; בליל שבת שתוספת שבת לא מהני לזה], ודלא כמהר&quot;י ברונא דס&quot;ל דצריך לעבור אותו יום (באה&quot;ט ס&quot;ק י&quot;ג)."	סימן נג סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לש&quot;ץ להאריך בתפילתו?	"אם לבו לשמים טוב, ואם לאו לא, ומ&quot;מ אין להאריך יותר מדאי שלא לטרוח את הציבור (תשובת הרשב&quot;א, ב&quot;י) [וכן לא יאריך בתפילתו בלחש (תשובת הר&quot;י מיגאש סי&#x27; ק&quot;פ, מ&quot;ב דרשו)], ואיתא בספר חסידים (סי&#x27; ח&#x27;, הובא באה&quot;ט ס&quot;ק ט&quot;ו) דרשב&quot;ג אמר לר&quot;י כ&quot;ג שמא היית דורש ברבים ושמח לבך ונהנית מדברי תורה, ואמר לו נחמתני (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה) {ונראה להגדיר דצריך לכוין בעבור התורה ואין נפק&quot;מ מי הוא המוציא התורה לחוץ (וכדאמרינן בסוטה מ&#x27; ע&quot;א מאי נפק&quot;מ מיני ומיניה יתקלס עילאה)}"	סימן נג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבת ויו&quot;ט?	"אין להאריך יותר אפי&#x27; ברצון הציבור דאין זה לא מחציו לה&#x27; ולא מחציו לכם (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו)"	סימן נג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לו להאריך?	"אם הוא מנין שלו והציבור באים להתפלל אצלו, אדעתא דהכי באו (שו&quot;ת התעוררות תשובה ח&quot;א סי&#x27; כ&quot;ח, מ&quot;ב דרשו)"	סימן נג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר מי שיש לו קול נעים?	לרננן להקב&quot;ה ולא שאר רננות [ואם רקק יקנח ואח&quot;כ יתפלל] (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד),	סימן נג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפסל קול הש&quot;ץ?	אם נשמע כאילו הוא מרתת ושבור פסול (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו)	סימן נג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר קדימות במינוי ש&quot;ץ?	ת&quot;ח, כהן, לוי (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו) 	סימן נג סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ממנין מי שקורא אלפי&quot;ן עייני&quot;ן להיות ש&quot;ץ?	"לא ואפי&#x27; באקראי, אבל אם כולם מדברים כך מותר (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו), וכן אם אין רוב העם מבחינים בזה (ביה&quot;ל ד&quot;ה מי), ואי ליכא אחר שראוי כמותו הפר&quot;ח מקיל [באקראי ולא בקבע] והפני משה [במראה פנים] מחמיר אלא אם יודע לקרותו כהוגן ע&quot;י טורח (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח), ואמנם דבר זה תלוי איך מתרצים למה הורידו רבי את ר&#x27; חייא בב&quot;מ (פ&quot;ה ע&quot;ב), דתוס&#x27; (פ&quot;ו ע&quot;א) פרשו דלא היה אפשר באחר, ותוס&#x27; במגילה (כ&quot;ד ע&quot;ב) תרצו דהיה קורא שפיר ע&quot;י טורח, והמראה פנים כתב דשני התירוצים אמת."	סימן נג סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי ש-stutters?	"איתא בירושלמי (ברכות פ&quot;ב ה&quot;ד) דאם היה לשונו ערוך מותר, ופי&#x27; הפני משה דהיינו שהוא מגמגם קצת ואפ&quot;ה מותר מפני שאינו משנה האותיות מהוייתן, אבל החרדים פי&#x27; דאינו טועה כלל וקמ&quot;ל דלא חיישינן שמא ימנו אחד משאר העיר דטועה כמותם, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ז) מדייק מהרמב&quot;ם דמי שמגמגם לא יהיה ש&quot;ץ וצ&quot;ל כפירוש החרדים [אמנם, ידוע מהסטייפלר דיש לו עצה לומר רק תיבה לאט לאט כגון, מו-דה א-ני ל-פ-ני-ך. וכך היה מעשה באחד ששאל עצה מהסטייפלר ובסוף נעשה ש&quot;ץ (ר&quot;ג מלצר)]"	סימן נג סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פוחח?	"מי שלובש בגדים קרועים וכתיפיו וזרועותיו מגולות (טור) [ורש&quot;י (מגילה כ&quot;ד ע&quot;א) פי&#x27; דכרעיו נראין] (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ד)"	סימן נג סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאיזה דברים פוחח כשר ולאיזה דברים פסול?	כשר לפרוס על שמע ולתרגם, ופסול לקריאת התורה ולירד לפני התיבה ולישא את כפיו (משנה מגילה כ&quot;ד ע&quot;א)	סימן נג סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סומא כשר להיות ש&quot;ץ? 	"תנן (מגילה כ&quot;ד ע&quot;א) סומא פורס על שמע, ורבינו ירוחם מדייק דוקא לפרוס על שמע אבל אינו יורד לפני התיבה, אבל הרמב&quot;ם סבר דה&quot;ה יורד לפני התיבה [ואפי&#x27; בסומא בשתי עיניו], וכן קיי&quot;ל [אבל אינו יכול לקרות בתורה משום דברים שבכתב אין אומרים בע&quot;פ.]."	סימן נג סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסומא בימים נוראים?	"לפי החו&quot;י אין למנותו לכתחילה [ואפי&#x27; אם סומא באחת מעיניו] ולפי הא&quot;ר מותר לכתחילה, ולכו&quot;ע בדיעבד אין לסלקו אם נעשה סומא (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א) [וכתב השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ח) אע&quot;פ שפליגי בימים נוראים נראה דה&quot;ה בשאר ימות השנה, ועי&#x27; שעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ד)]"	סימן נג סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סומא יכול לקרות בתורה?	לא דאין לומר דברים שבכתב בע&quot;פ	סימן נג סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לסרב קודם שירד לפני התיבה?	"אם הוא קבוע א&quot;צ להמתין שיאמרו לו [והקשה הגר&quot;א מערכין (י&quot;א) דמשמע דאפי&#x27; ש&quot;ץ קבוע צריך לסרב, והביה&quot;ל (ד&quot;ה ולא) תי&#x27; דמיירי באיש הממונה על שאר דברים ולא על לתפילה, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) תי&#x27; דר&quot;ל נוטל רשות להתחיל להתפלל], ואם הוא אינו קבוע בפעם ראשון מסרב ובפעם שני מכין עצמו ובפעם שלישי יעמוד."	סימן נג סעיף טו-יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופנים אינו ראוי לסרב כלל?	"1) אם הגבאי גדול דאין מסרבין לגדול (ב&quot;י) [דאין זה גסות ושררה], אך אם חושש שלא ימלא תפקידו כראוי יכול לסרב אפי&#x27; לגדול (כף החיים ס&quot;ק ע&#x27;, מ&quot;ב דרשו)&lt;br&gt;2) באמצע התפילה {ונראה דה&quot;ה אם מתאחר התחלת התפילה (תשובות והנהגות ח&quot;א סי&#x27; קי&quot;ב)}&lt;br&gt;3) לסליחות או לפסד&quot;ז (א&quot;א מבוטשאטש)&lt;br&gt;4) במקום דליכא ממונה להנהיג הביהכ&quot;נ (שם)&lt;br&gt;5) אם הוא מוכשר יותר משאר המתפללים (שם) [וה&quot;ה כשיודע שאם יסרב ירד לפני התיבה אנשים שאינם מהוגנים]"	סימן נג סעיף טו-יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא רצה להיות ש&quot;ץ וקבלו אחר במקומו, האם הראשון צריך ליטול רשות?	בודאי צריך ליטול רשות מהשני, ולגבי רשות מהקהל היד אליהו סבר דא&quot;צ אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ד) סבר דצריך.	סימן נג סעיף טו-יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אומר שאינו יורד בבגדי צבועים או בסנדלים?	"חיישינן לאפיקורוס ופסול לאותה תפילה, ואפי&#x27; אם אמר אח&quot;כ שכוונתו היתה לכבוד שמים, ומ&quot;מ אם מיד ביאר שכוונתו לשם שמים כשר (פר&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח)"	סימן נג סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אח&quot;כ מסכים לירד בבגדי צבועים?	לא שבקינן ליה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו)	סימן נג סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ינהג הש&quot;ץ?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ח) דיהיה טליתו על ראשו ולא על כתפיו, לא יביט לצדדים או לאחוריו, ואם מוכרח לצאת יעמיד אחר על מקומו, וה&quot;ה בקורא בתורה."	סימן נג סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גר כשר לש&quot;ץ?	"הב&quot;י הביא מח&#x27; בדבר זה, ולמעשה כשר דמצי למימר אלקי אבותינו דאברהם נקרא אב המון גוים (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;)"	סימן נג סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בממזר?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&#x27;) הביא שיטה דס&quot;ל דתלוי בכתיבת תפילין ואנן קיי&quot;ל דכשר לכתוב תפילין, אכן הביא מברכי יוסף דס&quot;ל דאע&quot;פ דכשר לכתיבת תפילין פסול להיות ש&quot;ץ [וכתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) דה&quot;ה חלל לא יהיה ש&quot;ץ דכל שנולד באיסור אינו מהראוי להיות סניגור]"	סימן נג סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי יכול לעכב מינוי לש&quot;ץ?	"מדינא אפי&#x27; יחיד יכול לעכב [וביאר הב&quot;י משום דהתפילות במקום קרבנות ואינו יכול להקריב קרבנו שלא מדעתו, אבל לפי&quot;ז צ&quot;ב מה שכתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;) דה&quot;ה בשאר מינויים היחיד יכול למחות, וצ&quot;ל דאינו לפי המסקנא (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א, ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;א)] אם יש לו טעם הגון [ולא בטענת פסול דאז יש לחוש לפגמו] וגם יש לו ש&quot;ץ אחר באותו דמים, אבל בזמנינו מפני המחלוקת נוהגים שיש &quot;וועד&quot; שבוחרים הש&quot;ץ, ועוד אין ש&quot;ץ שלנו מוציא את הרבים ואין היחיד יכול לעכב (מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג)"	סימן נג סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מעבירים הש&quot;ץ?	צריך רוב הקהל, וגם צריכים לשלם לו שכרו משלם (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א) [ולא חיישינן לחשד דמיירי כשהשכירו רק למקצת שנים, ודרכו בכך לצאת אחר כמה שנים, ומש&quot;ה ליכא חשד (הר&quot;י באק)]	סימן נג סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במינוי דראש הישיבה?	"דינו כש&quot;ץ (מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג) [וכבר כתבנו דהקשה הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א) והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;א) הרי בכל התורה אזלינן בתר רוב, ובש&quot;ץ דוקא כשהוא מוציא את הרבים צריך דעת כולם], והוא עדיף מש&quot;ץ דאם מסכימים דאחד עדיף משני אפי&#x27; המיעוט יכולים לכוף את הרוב משא&quot;כ בש&quot;ץ."	סימן נג סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בש&quot;ץ שהשלים זמנו, 1) ועדיין לא התחיל שנה שניה 2) והתחיל שנה שניה?	1) דינו כקבלה חדשה 2) הוי התחלה (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד)	סימן נג סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשונא?	"אם ידוע שהוא שונא אז מדינא אפי&#x27; יחיד יכול לעכב [והיום שהולכים אחר הוועד אינו נוגע (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה)], אבל אם נעשה שונא אחר שכבר נתמנה אינו יכול למחות והש&quot;ץ צריך להסיר השנאה מלבו, ואם מכוין שלא להוציא השונא גם האוהבים אינם יוצאים (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ו וס&quot;ק נ&quot;ז)"	סימן נג סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ינהג הש&quot;ץ עם הציבור?	"צריך להחניפם להעביר על מידותם, אבל צריך להוכיחם במילי דשמיא (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ו&#x27;) [ויש גרסא אחרת בהמג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ב) ומ&quot;ב (ס&quot;ק נ&quot;ז)]"	סימן נג סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה שונא בפרשת התוכחה?	אם שונא הבעל קורא יש לחוש שמא הבעל קורא שונא אותו [משום כמים פנים אל פנים] ולא יעלה, ואם חושש שמא הגבאי יקראנו יצא מביהכ&quot;נ בין גברא לגברא, ובדיעבד אם קראו אע&quot;פ שהמהרי&quot;ל סבר דאין לעלות, מ&quot;מ הכנה&quot;ג והמג&quot;א סברי דצריך לעלות, ושומר מצוה לא ידע דבר רע (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ח)	סימן נג סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בעל קורא יכול לכוין קללה נוכח שום אדם בשעת התוכחה?	לא (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ח)	סימן נג סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הציבור יכולים לעכב האבל מלהתפלל?	"אינם יכולים לעכב אבל מלומר קדיש [ואפשר דה&quot;ה דאינם יכולים לעכב האבל מתפילת מעריב דאינו כנגד התמידים (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;א)], אבל בשחרית ומנחה אע&quot;פ שיש מצוה להניח האבל להתפלל מ&quot;מ יש רשות להקהל לבחור הש&quot;ץ (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&#x27;)"	סימן נג סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדר קדימות במוהל אם הציבור אינם מקפידים?	"לפי המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ד) יארצייט ואח&quot;כ מוהל ואח&quot;כ אבל (וכ&quot;כ המ&quot;ב ס&quot;ק ס&#x27;), ודלא כהש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; רס&quot;ה ס&quot;ק כ&quot;ג) דס&quot;ל דאבל דוחה מוהל (רע&quot;א), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ד) כתב דאצלינו אין המנהג שהמוהל יתפלל. [ולגבי יארצייט כנגד אבל תוך שלשים, עי&#x27; אג&quot;מ יו&quot;ד ח&quot;ד סי&#x27; ס&#x27; אות א&#x27;]"	סימן נג סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ממנין ש&quot;ץ ע&quot;פ שר עכו&quot;ם?	"אפי&#x27; אם רוב [או כל] הציבור נתרצה בש&quot;ץ זו, אין ראוי לקבל עבודת השי&quot;ת ע&quot;י עכו&quot;ם"	סימן נג סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה עדיף לשלם שכר לש&quot;ץ?	כדי שאינו הגון לא יפשוט רגלו להתפלל, ועוד הש&quot;ץ יהיה נזהר בתפילתו (תשובת הרשב&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ה, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ג)	סימן נג סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם רוב הציבור רוצים ש&quot;ץ אחד, ויש יחיד שרוצה ש&quot;ץ שני 1) והש&quot;ץ שני הוי בשכר יותר 2) והש&quot;ץ שני הוי בחנם, מה הדין?	"1) היחיד צריך לשלם מעצמו התוספת, ואפי&#x27; אם נתברר שהוא מעולה מ&quot;מ הציבור יכולים לומר דאין בידינו להוסיף דמים (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב) 2) צריכים להשתתף בש&quot;ץ הראשון בשכר דזה עדיף (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ג)"	סימן נג סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באחד שמתפלל שלא ברצון הקהל?	אין עונים אמן אחריו, דאין זה מברך אלא מנאץ (דרכ&quot;מ ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ו)	סימן נג סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי להתקוטט לעשות מצוה?	"אם נתקיים המצוה ע&quot;י אחר אין להתקוטט לעשות המצוה כגון בגלילת ס&quot;ת וכדאשכחן דהצנועים מושכים את ידיהם [והקשה בחת&quot;ס הרי כתבו תוס&#x27; ישנים ביומא (ל&quot;ט) דאילו היה כזית לא היו מושכין ידיהם], אבל אם נתבטל המצוה לגמרי בודאי צריך למחות ולהתקוטט (מ&quot;ב ס&quot;ק ס&quot;ה), ועל זה אמרו כל השם אורחותיו זוכה ורואה בישע אלקים (מו&quot;ק ה&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ב), ואם מתפלל תפילה השייכת לחבירו לא הועיל לעצמו ולא הפסיד חבירו שהתפילה עולה עבור נשמת מי שהיא מגיעה לו (תשובת חת&quot;ס יו&quot;ד סי&#x27; שמ&quot;ה, מ&quot;ב דרשו)"	סימן נג סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משלמים שכר הש&quot;ץ?	"לפי המחבר הכל לפי ממון, ולפי הרמ&quot;א חציו לפי ממון וחציו לפי נפשות, וכתב הדרכ&quot;מ דזהו בימים נוראים [דיש סברא שהעניים יכולים לילך למקום אחר משא&quot;כ העשירים] אבל בש&quot;ץ של שאר ימות השנה בודאי חציו לפי ממון וחציו לפי נפשות (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&#x27;), אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ג) כתב דעכשיו נוהגין דהכל כפי ממון."	סימן נג סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין לפי ממון?	"משערין כמה קיבל לנדוניא שלו (דרכ&quot;מ, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&#x27;)"	סימן נג סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי קדים רב או ש&quot;ץ?	"אם הרב גדול בתורה ובקי בהוראה הוא קדים, ואם לאו הש&quot;ץ קדים {וצ&quot;ע למה אין הרב יכול להוציאם ידי חובתם (מור וקציעה), וי&quot;ל דמיירי ברב שקורא לאלפי&quot;ן עייני&quot;ן וכדומה, ולפי הפני משה פסול אפי&#x27; אם ליכא אחר}, ואם כל אחד יכול להתפלל מעצמו בודאי הרב קדים (עי&#x27; בביה&quot;ל ד&quot;ה שליח)"	סימן נג סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אחד יכול לומר דהוא א&quot;צ לרב?	לא (תשובת חת&quot;ס, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;א)	סימן נג סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאיזה עבירה מסלקין הש&quot;ץ?	"דוקא אם עבר במזיד עבירה הפוסלו לעדות (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ט), ודוקא אם לא עשה תשובה [ואם עבר בשוגג אפי&#x27; אם לא עשה תשובה אין מסלקין אותו (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ב) {ואי אמרינן דסילוק ש&quot;ץ קבוע שוה למינוי ש&quot;ץ עראי, נמצא דיכול למנות ש&quot;ץ עראי אם עבר עבירה בשוגג אע&quot;פ שלא עשה תשובה}]"	סימן נג סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יצא קול של זנות עליו?	יש רשות לאחד למחות ולסלקו אבל אם כולם מסכימים א&quot;צ לשמוע אל הקול אלא אם יש עדים [א&quot;נ אם יצא קול שנעשה הכיעור בפני עדים ויצאו למדה&quot;י] (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם)	סימן נג סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך מהני קול להפסד ממונו של הש&quot;ץ?	"תי&#x27; הביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) במבואר בגיטין (פ&quot;ט ע&quot;א) דיצא הקול ע&quot;י פריצות ולפריצות לחוד לא ניחא להו לאינשי שיהיה ש&quot;ץ"	סימן נג סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בתו זינתה?	"אין למנותו אבל אין לסלקו, ודוקא אם זינתה תחת בעלה (חת&quot;ס על סעי&#x27; ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ו)"	סימן נג סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מאיים למסור לעכו&quot;ם?	מתרין אותו, ואם הוסיף במרדו ראוי להעבירו (מ&quot;ב ס&quot;ק ע&quot;ז)	סימן נג סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשו&quot;ב שאינו מנקה בגדיו?	"צריך להוכיחו שלא יהיה בכלל המשניאים [דש&quot;ץ דינו כת&quot;ח (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ל&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;א)] אבל כל זמן שמנקה את עצמו לתפילה אינו פסול, ואם לאו מעבירין אותו (דרכ&quot;מ)"	סימן נג סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו מנקה עצמו ממקרה לילה?	"בימים נוראים יכול להעבירו אם אינו רוצה לרחוץ יפה יפה ולהסיר הבגדים הצואים עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&#x27;) [כאן משמע דקרי על גופו אינו מעכב תפילתו, ולקמן במ&quot;ב (סי&#x27; ע&quot;ו ס&quot;ק ט&quot;ו) הביא מח&#x27; בדבר זה]."	סימן נג סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בש&quot;ץ שאומר שאינו מתעטף בציצית כיון שאינו יכול לקיים כל המצות?	מודיעים אותו שהוא טועה בפירוש המקרא ואם לא חזר כיון שמעיז פניו לגלות פנים בתורה שלא כהלכה מעבירים אותו (דרכ&quot;מ)	סימן נג סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בש&quot;ץ שמנגן שירי של ע&quot;ז?	מעבירין אותו, ודוקא בניגון המיוחד לזה (דרכ&quot;מ, תשובת הב&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ב)	סימן נג סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בש&quot;ץ שהולך לערכאות?	אם יש לו ממון שלא כדין בודאי צריך להחזירו, ואם עשה תשובה אז כשר לש&quot;ץ, ואם לא עשה תשובה בודאי פסול לר&quot;ה ויוה&quot;כ {וכפשוטו פסול אף לשאר ימות השנה (וכ&quot;כ התורת אמת, ודלא כהא&quot;ר), ולא כתב אלא ר&quot;ה ויוה&quot;כ כמ&quot;ש המ&quot;ב בהמשך דעבירה זו שכיח בזמנינו}. אכן, יש לימוד זכות מהמ&quot;ב (ס&quot;ק פ&quot;ב) דכיון שעבירה זו שכיח בזמנינו הוי בגדר שוגג ואין לפוסלו, ועכ&quot;פ בר&quot;ה ויוה&quot;כ בודאי יש להחמיר.	סימן נג סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי ראוי להיות נמתנה אחר ש&quot;ץ שהזקין?	"כתב תשובת הרשב&quot;א בנו קודם אפי&#x27; אם אין קולו ערב כאביו [ובלבד שלא יהא קולו משונה (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ב)], ובלבד שהוא ממלא מקומו בשאר דברים, אכן כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ז-כ&quot;ט) דהקהל יכולים לטעון דלא שכרו הבן אלא האב ואינה ירושה לו [אמנם, למעשה כתב השבט הלוי (ח&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;ח) וחוט שני (ח&quot;ד עמ&#x27; ת&quot;ב) דנוהגין כהרמ&quot;א דאפי&#x27; במינוי של תורה בן קודם לשאר בני אדם (מ&quot;ב דרשו)]. "	סימן נג סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר מינויים?	"ברוב מינויים נמי הבן קודם לשאר בני אדם. אכן, במרביץ תורה או בדיין המג&quot;א (ס&quot;ק ל&quot;ג) הביא מרשד&quot;ם דאין קדימה לבן (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ג), אכן הרמ&quot;א (יו&quot;ד ס&quot;ס רמ&quot;ה) משמע דברב הקהילה יש קדימה לבן (וע&#x27; בחת&quot;ס דרצה לחלק ביניהם), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&#x27;) כתב דלא שייך ירושה בתורה ומ&quot;מ אם באמת הבן ממלא מקום אבותיו ראוי להקימו במקום אביו, ואם הציבור לא שכרו אותו הביא הערוה&quot;ש דילפינן מספרי דבן קודם."	סימן נג סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בבני בנים 2) בחתנו?	"1) אינם כבנים לענין זה (א&quot;א מבוטשאטש) 2) כתב יד שאול בהגהות ביו&quot;ד (ס&quot;ס רמ&quot;ה) דיש לו קדימה, ובמ&quot;ב דרשו הביא מח&#x27; בדבר זה."	סימן נג סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מת השוחט ובניו היו קטנים, ומינוהו אחר ואח&quot;כ נתגדלו בניו?	כיון דאידחי אידחי (אשל אברהם בגליון)	סימן נג סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב שחלש ובנו דרש במקומו, לאחר שמת הרב האם יכולים לדחות את בנו?	"לפי הרמ&quot;א (יו&quot;ד ס&quot;ס רמ&quot;ה) לא, ולפי הרשד&quot;ם כן, והעלה הדבר משה (ח&quot;א סי&#x27; א&#x27;) דאינם יכולים לדחות הבן (אשל אברהם בגליון)"	סימן נג סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הממונה יכול לבחור אחר לסייעו?	אם הוא ממונה בקביעות ורק לפרקים רצה שאחר יסייעו מותר [ודוקא אם הוא ראוי לכך הן בענין המלאכה הן ביראת שמים], אבל אם הוא ממונה רק לפעם אחת וחלה אינו רשאי להעמיד אחר במקומו (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ב וס&quot;ק פ&quot;ד, ביה&quot;ל ד&quot;ה ש&quot;ץ)	סימן נג סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי להעביר ש&quot;ץ בעבור אחר שקולו ערב?	לא, אלא שניהם ישמשו כאחד (מג&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ה)	סימן נג סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"חזן ששכרו לג&#x27; שנים, האם יכול לסלקו אח&quot;כ?"	"בזמן הרשב&quot;א נהגו לסלקו אחר זמן מסוים, ואפי&#x27; אם לא פירשו הוי כאילו פירשו. אכן, בזמן החמדת שלמה והחת&quot;ס נשתנה המנהג ונהגו שלא לסלקו אפי&#x27; אחר זמן המסוים, וממילא איכא חשד לסלקו בחנם. והוסיף החת&quot;ס דיכול לסלקו אם התנו בפירוש דלאחר הזמן שני הצדדים יכולים לחזור וצריך קבלה ומנין מחדש (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ו) {ואע&quot;פ דעדיין איכא חשד מהמון עם, צ&quot;ל דכיון דהסכים לתנאי זה מחליה החשד (הר&quot;י באק)}"	סימן נג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך סידור המיוחד להש&quot;ץ?	"הדרכ&quot;מ הביא ממהרי&quot;ל דראוי לעשות כן דשמא שאר ספרים לא נכתבו לשמן אבל סתם זה נכתב לשמו, וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק ט&quot;ו) דצריך להיות נכתב לשם שמים ולא לשם התפארות, וממילא בסידורים הנדפסים אין נפק&quot;מ {ונראה לפרש דאע&quot;פ שהט&quot;ז ס&quot;ל דיש קדושה לדפוס (וכמ&quot;ש המ&quot;ב לעיל סי&#x27; מ&#x27; ס&quot;ק ד&#x27;) הכא התפארות הוא כתב נאה וממילא בדפוס כל הכתב שוה} [ובאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; י&quot;ז) כתב דלפי&quot;ז יש להקפיד שלא להתפלל מתוך סידור שנדפס ע&quot;י חילול שבת]"	סימן נג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי להתפלל מתוך הסידור?	"נכון אפי&#x27; ליחיד, וכ&quot;ש לש&quot;ץ שאימת ציבור עליו (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ז) [ועוד הביא הפמ&quot;ג דיש קהלות שכותבים על קלף סידור המיוחד לש&quot;ץ, ונכון הוא]"	סימן נג סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נקרא חזן?	"כתב הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ל&quot;ז) בשם האבודרהם שצריך לראות האיך יקרא [ותרגום וירא וחזי] (מ&quot;ב ס&quot;ק פ&quot;ז) [וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ל&quot;ב) דכתב בזמן חז&quot;ל ש&quot;ץ ממונה על כל צרכי העיר, וחזן שייך למלמד תינוקות או לשליח ב&quot;ד או לשמשין, אבל בזמה&quot;ז חזן וש&quot;ץ אחת הם]"	סימן נג סעיף כו		
